top of page

פילוסופיית הבטיזאדו

  • קורן Chefe שי
  • 24 במאי 2016
  • זמן קריאה 3 דקות

עוד שנה חלפה, עוד שנה עברה ואנו מתקרבים לסוף השנה.

שנת אימון של קפואריסט ממוצע נראת כך:

מספטמבר עד מרץ עושים אימוני חורף (חם בפנים וקר בחוץ)

ממרץ עד יוני עושים אימוני קיץ (שזה די דומה לאימון חורף רק שמזיעים יותר)

חודשים יוני עד אוגוסט עונת הבטיזאדואים (נסיעות וסדנאות ברחבי הארץ)

אוגוסט עד ספטמבר טסים לברזיל (למי שאין כסף נשאר לנוח בארץ)

לפי התוכנית אנחנו כרגע מתקרבים לעונת הבטיזאדואים. זוהי בעצם גולת הכותרת של השנה, אחרי חודשים ארוכים של אימונים קשים ומפרכים אנחנו נמצאים בשיא הכושר! מוכנים ומזומנים להראות לכול קולגה מקבוצות אחרות כמה אנחנו טובים ובעיקר מוכנים להראות לכול אורח שמגיע שהרמה בארץ רק משתבחת עם השנים.

בעונת הבטיזדואים די נפוץ לראות קפואריסטים תרים אחרי צמיגי רכב נטושים על מנת לקרוע מתוכם עם מצ'אטה את סלילי הפלדה שיהפכו למיתרים לבירימבאו, פתאום לכולם יש מזלג בתיק למקרה שיצטרכו לפרום חבל ולהפוך אותו לחגורה, קבוצות שלמות מתכנסות לערבי הכנת חגורות או לילות ארוכים של צביעת חגורות בקיצור כולם עסוקים ומועסקים ע"י המדריכים.

לרוב רובם של המתאמנים הבטיזאדו וטקס החלפת החגורות מהווה בעצם את מסיבת הסיום הגדולה של השנה, הלחץ באימונים מתגבר עד לרמות הזעה מטורפות, מפגשים ליליים תכופים גוזלים את שעות השינה היקרות שלנו, שיחות ארוכות של תיכנונים, נסיעות תכופות לאיסוף חגורות/פוסרים/דגלים וכולי... כשבוע לפני האירוע עצמו כולם בחופש מהעבודה לטובת שינוע של ציוד והקמת האירוע וכמובן שבאירוע עצמו כולם נותנים את כול הלב שיהיה הכי שמח ומלהיב.אחרי שהאירוע נגמר כולם מרגישים תחושת הקלה ורוגע... נעימות מתחילה להתפשט ברחבי הגוף והמוח כבר עסוק בלתכנן את הנסיעות לסדנאות הבאות ברחבי הארץ.

אני זוכר שבתור מתאמן מתחיל לא היה לי חשוב כול כך מי מגיע להעביר את הסדנאות, נכון שזה כיף ומלהיב שמסטרה מעביר את הסדנא ולא אינסטרוקטור אבל ביננו...זה לא ממש שינה לי. הספיק לי שמישהו יראה שעשיתי עבודה טובה במהלך השנה, יתן לי דגשים לשיפור ויעניק לי חגורה חדשה. היום אני מסתכל על הדברים בצורה קצת שונה, היום ממש חשוב לי לעשות את החגורות לשאר הקבוצה ולעשות אותם הכי טוב שאפשר, חשוב לי שהאירוע יהיה מרשים להורים ולאורחים וחוויתי למתאמנים, חשוב לי שהאורח שלי יהיה בעל דרגה גבוהה ככול האפשר, שהחולצה תהיה מדליקה ושיגיעו הרבה קפואריסטים מקבוצות אחרות. למה זה משנה לי? כי הבנתי משהו לגבי האירוע. טקס החלפת החגורות והבטיזאדו לא נועדו להיות גולת הכותרת או סוף השנה הם בעצם תחילת השנה.

אפשר להסתכל על כול השנה כאילו היא הכנה לאירוע והאירוע הוא הפרס אבל זה מקטין את כול הענין...

כשמסתכלים על זה להפך אפשר לראות שבעצם הפקת האירוע הגדול, המורכב, והמסיבי הזה נותנת לנו את הכיף לחזור ולהתאמן זוהי זריקת המרץ שלנו. בעצם זה שאנחנו מכינים חגורות חדשות לשאר המתאמנים, משפצים את כלי הנגינה שלנו, מחדשים את הדגלים, ממרקים את הדוג'ו ומתהדרים בחולצות חדשות (לפעמים גם מכנסים) אנו בעצם מתכוננים לשנת האימונים החדשה. אנחנו רוצים להתחיל אותה בשמחה, אנחנו רוצים להתחיל אותה כשכלי הנגינה צבועים ומאובזרים, אנו רוצים להתחיל אותה עם חגורה חדשה, עם הבנות חדשות לגבי הטכניקה שלנו כול זה נותן את הכיף של להתחיל שוב פעם מהתחלה.זה כמו ראש השנה שאנו חוגגים את תחילת השנה החדשה.

חשוב לנו להביא את האורח הכי חשוב שנוכל להביא.אנחנו רוצים שהוא יתן לנו את התיקון הכי מדוייק, שיתן לנו את הדבר הבא שבאמת יקדם אותנו לחגורה הבאה, שיתן הנחיות מדוייקות למדריכים שלנו איך להנהיג את הקבוצה, אנחנו רוצים מישהו עם מספיק נסיון למשימות הללו. חשוב לנו שאותו אדם ידווח הלאה לראשי הארגון על ההתקדמות שלנו, אנחנו רוצים שהוא יהיה מספיק בכיר ומקורב כדי שהדיווח שלו יהיה אמין ויגיע ישר לקמיזה.חשוב לנו שהאורח יראה לנו את המשך הדרך – לרוב אנחנו מתאמנים וקשה לנו לראות לאן אנחנו מתקדמים, אורח בכיר הוא כמו אור בקצה המנהרה, הוא גורם לנו להרים את הראש ולראות גם את הדרך שכבר עברנו וגם את הדרך שנשארה לנו לעבור. ככול שהאורח יותר בכיר הוא ימשוך אותנו יותר למעלה ויותר לכיוון הקודקוד של פרמידת אבאדה.

חשוב לנו שעיצוב החולצה יהיה גם מדליק וגם ישקף כמה שיותר את רוח הקבוצה. זו גאווה להתאמן עם חולצה מוצלחת מבטיזאדו מוצלח, כול מי שהתארח באירוע מוצלח יזכור אותו ויפרסם אותו. אותו אדם ישמח גם להגיע לאירועים נוספים שהקבוצה תעשה,הוא ירצה להגיע גם לאימון אחד או שתיים במהלך השנה כי הוא התרשם מהקבוצה והיכולות שלה.ככול שהבטיזאדו יהיה טוב יותר כך המשך השנה יהיה פורה יותר מבחינת כמות האנשים שתגיע לאימונים/אירועים וכך מספר שיתופי הפעולה שמאמנים אחרים ירצו לעשות עם הקבוצה יגדל.

בקיצור, במקום להסתכל על השנה כאימון ארוך שבסופו אירוע פרס אפשר להסתכל על האירוע כמסיבת התחלת שנה מטורפת, מאתגרת, מלהיבה ובעיקר נותנת הרבה כיוון והשראה לשאר אימוני השנה.

אז קדימה!!!

בואו ונעשה את האירוע הזה הכי טוב שאפשר כדי שהשנה שלנו תהיה הכי טובה שאפשר!!

להתראות ברודה

CHEFE


Comments


סיפורים נוספים

עקבו אחרינו

  • YouTube Long Shadow
  • Facebook Long Shadow

© 2023 by SPORTS TALK. Proudly created with Wix.com

bottom of page