...איך הכל התחיל

נובמבר 1999, כמה חברים וחברות שלי בשכבה הזמינו אותי להצטרף למעגל קפואירה במדרחוב. המורה שלהם פרופסור צ'יגרי הוא בחור מדהים ומעניין. הלכתי, מה יש לי להפסיד. היה מגניב ברמות על!!! בסה"כ נהניתי מאוד. אחת החברות הציעה לי לבוא לנסות אימון בחינם. אז הייתי בן 12 וחצי, בדיוק עברתי בין בתי ספר ורציתי להתחבר טוב יותר לחברים בשכבה. זו הייתה הזדמנות נפלאה. הלכתי ובלשון המעטה התאהבתי, בהכל. כל הקונספט היה נחמד בשבילי, קבוצת נוער ובוגרים מגוונת וגדולה כ-30 מתאמנים אני חושב. תלמידי חטיבה ותיכון, סטודנטים לרפואה ולמדעים, הורים לילדים, שחקני תיאטרון, עובדי מדינה. באמת מגוון אוכלוסיה רחב. המורה של הקבוצה, זה כבר סיפור אחר לגמרי.

לא פשוט לפשפש בזיכרונות ולמצוא מה חשבתי על המורה ועל התקופה ההיא אז. אני יודע איך אני מתייחס לזה כיום. זה אורח החיים שלי. זה חלק מההווי היומיומי שלי, מי שאני ומה שאני. זה מגדיר אותי בהרבה מאוד מובנים שאפילו אני, לא בטוח מבין עד כמה.

איפה היינו? המורה - פרופסור צ'יגרי. כיום הוא כבר מסטרנדו - דרגת מאסטר ראשונה בארגון - אחד מתוך 13 בדרגה שלו בעולם וחבר במועצה העליונה של הארגון העולמי ABADA שכוללת 21 מאסטרים ברחבי העולם. אז הוא עוד היה עולה חדש, אני לא בטוח איך אף פעם לא שאלתי. נוצרי שגדל בפרברי ריו דה ז'ניירו בברזיל, כנראה התחתן עם ישראלית והיגר ארצה כדי לפתח את תחום הקפואירה בארץ.

וואו יש עוד מלא מה לספר, אבל נשאיר עוד להמשך....

אגב בתמונה אני משמאל. אותה צילמנו על שער ציון לפני 6 שנים בערך.